ירושלים מארחת מצעד בין דתי למען זכויות האדם והשלום

ירושלים - מנהיגים דתיים, מאמינים ופעילים ממסורות דתיות ומרקעים לאומיים שונים התכנסו בירושלים ביום שני, 18 במאי, למצעד הבין דתי השנתי למען זכויות האדם והשלום, עדות ציבורית לתמיכה בשלום, בשוויון, בפיוס ובכבוד הדדי בעיר הקדושה.

האירוע אורגן בידי הפורום הבין דתי לזכויות אדם, יחד עם שותפים מקהילות שונות, וכלל תפילות בין דתיות, צעדת הזדהות עם קורבנות האלימות וטקס משותף סמוך לחומות העיר העתיקה.

בין הקבוצות הנוצריות שהשתתפו היו חברי נציגות יעקב הצדיק לקתולים הדוברים עברית בישראל, בליווי האב פיוטר זלזקו. השתתפותם ביטאה את מחויבותה רבת השנים של הנציגות לדיאלוג, לדו קיום ולבניית גשרים בתוך החברה הישראלית ובין הקהילות המגוונות בארץ הקודש.

בהודעת וידאו שנשלחה למשתתפים אמר הקרדינל פיירבטיסטה פיצבאלה כי דווקא בתקופה המאופיינת בפילוג הולך וגובר, חשוב להעיד שירושלים איננה רק מקום של הפרדה, אלא גם עיר שבה בני אדם עדיין מסוגלים לפעול יחד למען שלום וכבוד האדם.

מארגני המצעד ציינו כי האירוע כבר מזמן איננו רק מפגש שנתי, אלא מרחב מתמשך של מפגש ויוזמות משותפות לאורך השנה. יוזמות אלו כוללות פעולות סולידריות ומפגשים חינוכיים שנועדו לחזק דו קיום וכבוד לכבודו של כל אדם. לדבריהם, הקריאה לשלום איננה רק עמדה ציבורית אלא חובה רוחנית עמוקה, והמנהיגים הדתיים נושאים באחריות מיוחדת להשמיע קול זה.

עבור נציגות יעקב הצדיק, שקהילותיה מושרשות בחברה הישראלית דוברת העברית ומאגדות מאמינים מרקעים תרבותיים ולאומיים שונים, המצעד היה עדות חיה לכך שמאמינים יכולים לצעוד יחד גם בתוך מתחים וחילוקי דעות.

האב פיוטר זלזקו הדגיש את היסוד המוסרי של היוזמה ואמר כי זכויות האדם אינו נושא למשא ומתן, אלא הבסיס לשלום, וכי דו קיום איננו נאיביות אלא הכרח.

היוזמה מבקשת להציע, כדברי המארגנים, "חלופה רוחנית ומוסרית" למציאות של פילוג והדרה, ולהשמיע קול אחר מירושלים, קול הקורא לפיוס ולאחריות משותפת.

בין הנואמים היה גם הרב דוד רוזן, שהדגיש את החשיבות שבהשמעת קול של תקווה ושלום בתוך מציאות של סבל וייאוש. הוא ציין כי חשוב שנוצרים, מוסלמים ודרוזים שנכחו באירוע ישמעו שגם יהודים רבים תומכים בכבודו של כל אדם, שנברא בצלם אלוהים, ובאפשרות לחיות יחד בארץ בשלום ובכבוד.

המשתתפים תיארו את המפגש כסימן גלוי לכך שדו קיום עדיין אפשרי בירושלים, למרות הכאב והמתיחות המתמשכים. הגברת ח'אולה אלטורי אמרה כי עמדה שם מתוך אמונה שבני האדם נקראים להיות מקור לרחמים ולשלום, וכי קדושת החיים מתחילה כאשר אנשים מביטים זה בזה בלב מלא אהבה ואנושיות.

מצדו, האב לואי מארי קודרה דיבר על ייעודה הייחודי של ירושלים ועל האחריות המשותפת של כל החיים בה. לדבריו, איש אינו יכול לטעון לבעלות בלעדית על ירושלים, והשלום מתחיל כאשר כל אדם לומד לקבל ולכבד את רעהו.

כך הפך המצעד בירושלים גם לתפילה וגם לעדות ציבורית: תזכורת לכך שגם בתוך מציאות של סכסוך וקיטוב, קולות רבים בעיר הקדושה ממשיכים לקרוא לדיאלוג במקום לשנאה, למפגש במקום לפחד, ולפיוס במקום להדרה.