האפיפיור לאו ה־14 נפגש עם ועידת הבישופים הלטיניים של האזורים הערביים (CELRA)

האב פיוטר זלזקו, הנציג הפטריארכלי עבור הקתולים הדוברים עברית בישראל, השתתף במפגש, אשר העניק לבישופים הזדמנות לשתף בחיי הכנסיות המקומיות שלהם ובאתגרים העומדים בפניהן, להתבונן יחד בסדרי עדיפויות פסטורליים ולחזק את האחדות ביניהם.

במהלך המפגש נפגשו הבישופים גם עם הקרדינל פייטרו פרולין, מזכיר המדינה של הוותיקן; עם הקרדינל קלאודיו גוגרוטי, נשיא הדיקאסטריה לכנסיות המזרחיות; ועם הארכיבישוף פורטונטוס נוואצ'וקוו, מזכיר המדור לבישור ראשון ולכנסיות פרטיקולריות חדשות בדיקאסטריה לבישור.

בדיונים נידונו מספר נושאים, ובהם נוכחותה של הכנסייה הלטינית במזרח התיכון, הסינוד ועניינים הקשורים לליטורגיה. כמו כן התקיים טקס צנוע לציון מינויו של האב פייר פול כקנון של כנסיית הקבר.

ביום האחרון התקבלו הבישופים אצל האפיפיור לאו ה־14 בקהל פרטי. האפיפיור הדגיש את חשיבות נוכחותה של הכנסייה במציאות המתאפיינת לעיתים קרובות במתחים פוליטיים, חברתיים ודתיים.

"כאשר הקהילות נעשות פגיעות יותר ומשפחות רבות נאלצות להגר, שירותכם נעשה נחוץ עוד יותר. היו תמיד רועי קהילה הקרובים לעמכם", אמר האפיפיור לאו.

הוא הזכיר גם את עדותם של הקדושים המעונים הרבים מאזורים אלה, שרבים מהם אינם מוכרים בשמם, ובהם "נזירות מיסיונריות של הצדקה שנהרגו בתימן בעת ששירתו את הפגיעים ביותר. (...) נאמנותן לבשורה נותרה אור עבור הקהילות שלכם וקריאה שלא להיכנע לא לפחד ולא להתפטרות".

בדבריו אל הבישופים הציע האפיפיור הנחיה ברורה כיצד לחיות את שליחותה של הכנסייה באזורים אלה ובזמן הנוכחי.

"אל תפחדו מקוטנכם. פוריותה של הכנסייה אינה נמדדת במספרים, במבנים או במשאבים, אלא בנאמנות לבשורה. (...) בלב חברות המאופיינות בסכסוכים ובפילוגים, מי ייתן והקהילות שלכם יראו שאפשר לחיות, לשרת ולקוות יחד. (...) בתוך מצבי החירום, אל תאבדו את מה שעיקרי בשליחות הכנסייה: הכרזת הבשורה, תפילה, הרזים והחינוך הנוצרי".

האפיפיור לאו הזמין את הבישופים לדאוג למשפחות ולצעירים, ללוות מהגרים, להגן על כבודו של כל אדם ולשמור ולחזק את האחדות בין הכנסיות ובין המסורות השונות. הוא גם עודד דיאלוג עם קהילות נוצריות אחרות, עם מוסלמים ועם מסורות דתיות אחרות.

"אחים יקרים, המשיכו במסע שלכם בביטחון. אינכם לבד. הכנסייה האוניברסלית מביטה בקהילות שלכם בחיבה ומכירה בהתמדה שלהן, באמונה החיה בתוך הניסיונות ובאומץ השירות שלהן, עדות יקרה עבור הכנסייה כולה".

עבור הכנסייה בדרום ערב, המפגש היווה סימן לאחדות עם הכנסייה הרחבה יותר באזורים הערביים ועם הכנסייה האוניברסלית. הוא גם חידש את הקריאה לחיות את שליחות הבשורה בביטחון, בקרבה ובתקווה.

נאומו המלא של האפיפיור לאו ה־14

כבוד הקרדינל,

אחים נכבדים, חבריי הבישופים,

חברים יקרים שהתכנסתם כאן,

בשמחה גדולה אני מקבל את פניכם, הרועים המרכיבים יחד את ועידת הבישופים הלטיניים של האזורים הערביים. באמצעותכם אני מבקש למסור את ברכותיי לכהנים, לאנשי ונשות חיי הקודש ולכל המאמינים בקהילותיכם. במילותיו של השליח פאולוס, אני מאחל לכולכם: "חסד... ושלום מאת האלוהים" (רומים א', 7).

הוועידה שלכם כוללת כנסיות הפועלות במציאות רחבת היקף ומורכבת, במקומות המתאפיינים לעיתים קרובות במתחים פוליטיים, חברתיים ודתיים.

הכנסיות שלכם היו עדות למות הקדושים של חבריהן. הבה נחשוב על האחות לאונלה סגורבטי, מיסיונרית של הקונסולטה; על מיסיונריות הצדקה שנהרגו בתימן בעת ששירתו את הפגיעים ביותר; ועל הכהנים הרבים, אנשי ונשות הדת והמאמינים שמסרו את חייהם בעיראק, בסוריה ובארצות אחרות שנפגעו מאלימות. שמותיהם אולי אינם ידועים לעולם, אך הם ידועים היטב לאלוהים. נאמנותם לבשורה נותרת אור עבור הקהילות שלכם וקריאה שלא להיכנע לפחד או להתפטרות.

כאשר הקהילות נעשות פגיעות יותר ומשפחות רבות נאלצות להגר, שירותכם נעשה נחוץ עוד יותר. היו תמיד רועים הקרובים לעמכם, המסוגלים לחלוק בסבלם, להקשיב, לתמוך ולנחם, כך שבאמצעות נוכחותכם ניתן יהיה להמחיש את קרבתו של אלוהים.

אל תפחדו מקוטנכם. פוריותה של הכנסייה אינה נמדדת במספרים, במבנים או במשאבים, אלא בנאמנות לבשורה. קהילה קטנה, אם היא מושרשת במשיח, יכולה להיות נוכחות יקרת ערך: לא משום שהיא מבקשת כוח, אלא משום שהיא משרתת; לא משום שהיא כופה את עצמה, אלא משום שהיא מעידה; לא משום שהיא מגיבה לאלימות באלימות נוספת, אלא משום שהיא מתנגדת לכוח באמצעות האהבה.

בלב חברות המאופיינות בסכסוכים ובפילוגים, מי ייתן והקהילות שלכם יראו שאפשר לחיות, לשרת ולקוות יחד. באמצעות הקהילות, בתי הספר, בתי החולים ומפעלי הצדקה, אתם מביאים את הבשורה לחיים בכך שאתם מקבלים, מקשיבים ותומכים בנזקקים. תמכו במיוחד בקהילות הדתיות הממשיכות לעמוד בנדיבות לצד העניים והפגיעים ביותר.

בתוך מצבי החירום, אל תאבדו את מה שעיקרי בשליחות הכנסייה: הכרזת הבשורה, תפילה, הרזים והחינוך הנוצרי. כנסייה המסוגלת לשרת חייבת להיות בראש ובראשונה כנסייה שמתפללת, מקשיבה לדבר האלוהים וחיה את הרזים.

העניקו תשומת לב מיוחדת למשפחות ולצעירים. מי ייתן והמשפחות, גם כאשר הן מוצפות בקשיים ובחוסר ודאות, יישארו המקום העיקרי שבו האמונה מתקבלת ומועברת הלאה, בתמיכת הקהילה. מי ייתן והצעירים, הנקרעים לעיתים בין שאיפות גדולות לבין עתיד לא ודאי, ימצאו בכנסייה בית שמקבל אותם, מקשיב להם ועוזר להם להכיר בערך חייהם. מי ייתן והקטכזה תוביל ילדים, צעירים ומבוגרים למפגש חי עם המשיח, כדי שהאמונה תוכל להיות מוכרת, נחווית ומועברת מדור לדור.

דאגו גם למהגרים, שרבים מהם נמצאים במיוחד במדינות המפרץ. רבים מהם חיים הרחק מיקיריהם וחווים בדידות וחוסר יציבות. מי ייתן והקהילות שלכם יהיו בתים שבהם איש אינו מרגיש זר. הגנו על כבודו של כל אדם והכירו בכל מהגר אח ואחות; כך הופכת האהבה לעדות לבשורה ולבית ספר לאחווה.

שמרו וחזקו את האחדות בין הכנסייה ובין המסורות השונות. המגוון שבמסורות הנוצריות הוא אוצר שיש לחיות אותו באחדות. מי ייתן ואחדות זו תוליד דיאלוג כן עם קהילות נוצריות אחרות, עם מוסלמים ועם המסורות הדתיות השונות. דיאלוג אינו פירושו ויתור על הזהות העצמית, אלא לחיות אותה ללא פחד מן המפגש. במקומות שבהם המלחמה זרעה חוסר אמון, כל מחווה של הערכה, שיתוף פעולה וכבוד יכולה להפוך לצעד לקראת פיוס ושלום.

שליחותכם אינה מסתכמת בשימור נוכחות נוצרית, אלא בהפיכת המשיח לנוכח תמיד: להכריז עליו בדבר, לחגוג אותו ברזים, לפגוש אותו בתפילה ולהכיר אותו בעניים, בסובלים, במהגרים ובכל אדם שהופקד בידיכם.

אינכם נדרשים לפתור את כל הבעיות בארצותיכם, אלא להיות נאמנים לבשורה ולבני האדם שהופקדו בידיכם. אל תחפשו הצלחה או הכרה מעל לכל; חפשו נאמנות. היו קול למען האמת, הצדק והשלום; אנשי תפילה, רועים הקרובים לעמם, אומנים של פיוס ועדים לרחמים.

אל תפחדו לזרוע מבלי לראות מיד את הפירות. הזריעה היא שלכם; הצמיחה היא של אלוהים. שום מעשה הנעשה בשם המשיח אינו לשווא: תפילה, מילת נחמה, משפחה שקיבלה תמיכה, ילד שגדל באמונה או אדם עני שהתקבל בברכה - כולם זרעים של עתיד חדש.

אחים יקרים, המשיכו במסע שלכם בביטחון. אינכם לבד. הכנסייה האוניברסלית מביטה בקהילות שלכם בחיבה ומכירה בהתמדה שלהן, באמונה הנחיית לנוכח המצוקות ובאומץ השירות שלהן - עדות יקרה עבור הכנסייה כולה.

אני מפקיד אתכם, את הכנסיות שלכם ואת כל עמי ארצותיכם תחת חסותה של מרים הבתולה, אם הכנסייה ומלכת השלום. מי ייתן והיא תלווה את המשפחות, הצעירים, המהגרים, החולים והעניים; תחזק את הסובלים ותאיר את דרכם של האחראים הפוליטיים והחברתיים, כדי שיבקשו את טובת הכלל ויפתחו נתיבים לפיוס.

עליכם ועל כל המאמינים שהופקדו בידיכם אני קורא בלב שלם את ברכותיו השופעות של האל. מי ייתן והוא ישמור אתכם באמונה, יעשה אתכם איתנים בתקווה ונדיבים באהבה, ויעניק לקהילותיכם ולכל עמי ארצותיכם את המתנה היקרה של השלום.

הודעת לשכת העיתונות של הכס הקדוש, 3 בספטמבר 2026