מה זה אומר להתפלל לשלום?

התכנסנו כאן כדי להתפלל לשלום, יהודים, נוצרים ומוסלמים. באנו יחד להרים את קולנו לאל, בוראנו וגואלנו, ובמילים המשקפות את מסורותינו השונות אך הקשורות אחת בשנייה, אנו מבקשים ממנו לברך אותנו בשלומו.

מה בעצם אנחנו עושים כאשר אנו מתפללים לשלום? הבה נבהיר ראשית כל מה אנחנו לא עושים: אין ספק שאנחנו לא מיידעים את האל אודות מצבו העגום של העולם. בורא עולם יודע על זה הרבה יותר טוב מאתנו. כמוכן, אין ספק שאנחנו לא מכתיבים לאל מה צריך לעשות. אנחנו יכולים לסמוך עליו: הוא יודע יותר טוב מאתנו כיצד לפעול.

תפילה היא בראש ובראשונה זמן של שינוי אישי. כאשר אני מתפלל לשלום, אני מבקש את החסד לשמש כלי של שלום, עושה שלום. בבקשת חסד זו, אני מבין כמה אלימות, מלחמה וטרור יש בתוכי. אני מזהה כמה ההוויה שלי, דבריי ומעשיי, אינה תואמת את השלום שאותו אני מבקש.

אני מבקש את האומץ להתאים את עצמי לאמונתי. אני מבקש שמחשבותיי, דבריי ומעשיי - מה שאני עושה ומה שאינני עושה - יעלו בקנה אחד עם התפילה שאותה אני נושא. אני מבקש שאתמלא בנשימתו של האלוהים, ברוח השלום, על מנת לשרת כשליח של רוח זו, להביא את השלום לכל מקום שבו דורך כף רגלי.

עם זאת, תפילה היא גם מעשה קהילתי. כאשר אנו מתפללים לשלום בקהילותינו הדתיות, עלינו להיות מודעים כיצד קהילותינו תרמו ועדיין תורמות להעדר השלום בעולם. עלינו להביע חרטה ולבקש סליחה. עלינו לבוא לתפילה בענווה, בעמדת חזרה בתשובה על כל מה שאנחנו, כקהילה, תרמנו למצבו העגום של העולם.

אנו מבקשים שרגע התפילה יהיה רגע נבואי, שבו אנו רואים מעבר לחומות, למחיצות ולגדרי ההפרדה שהקמנו בנינו; שנחזה באלטרנטיבות הנחשפות, באפשרויות המתגלות, באופקים החדשים מעבר לחומות. אנחנו מבקשים השפעת רוח הקודש היכולה להפוך אותנו לבוני גשרים המחליפים את החומות.

לבסוף, כאשר אנו מתפללים כפי שאנו עושים הערב, יהודים, נוצרים ומוסלמים יחד, אנו עומדים בפני אדוננו, בוראנו, מלך השמים. עלינו להבין כי בעיניו של האלוהים, אנחנו, כל אחד וכל אחת, ילדיו האהובים. עלינו לכנות אחד את השני "אח" או "אחות" אחרת בוגדים אנו בזה אשר ברא אותנו ונפח בנו את נשמת החיים.