זמן רגיל

לאחר ארבעים יום של סגול, חמישים של לבן וחתימה באדום, הוחזרנו באופן פתאומי לירוק (ואלה הם הצבעים המסמנים את התקופות בלוח השנה הנוצרי – סגול לצום הארבעים, לבן לתקופת הפסחא ואדון לחג השבועות).

"זמן רגיל" כינו פעם "הזמן לאחר חג השבועות". גם אם החליפו את השמות, קשה לראות בזמן הרגיל דבר אחר מהזמן לאחר חג השבועות. כיצד נוצרי מן המניין יוכל להיות סתם נוצרי מבלי שתחיה אותו רוח הקודש? על מנת לאפשר את המעבר לזמן הרגיל, הליטורגיה משמיעה לנו את הבשורה של ה,"אשרי". כיצד נוכל להקשיב מבלי למרוד לדברי ישוע: "אַשְׁרֵי הָאֲבֵלִים", "אַשְׁרֵי הַנִּרְדָּפִים בִּגְלַל הַצֶּדֶק"? רוח האלוהים בלבד יכולה להעניק לנו הבנה של דברים אלה וללמד אותנו כיצד לחיות אותם.

לפני זמן קצר, ראינו ביטוי מדהים של: "אַשְׁרֵי רוֹדְפֵי שָׁלוֹם" בגני הוותיקן. התרשמתי בין היתר במיוחד מדברי האפיפיור: "כדי לעשות שלום דרוש אומץ רב הרבה יותר מזה הדרוש לעשיית מלחמה." השכנת שלום היא חובה יומיומית. רוח האלוהים בלבד יכולה להפוך אותנו למשכיני שלום בתוכנו וסביב לנו.