אשרי האיש היודע לומר לא

המזמור הראשון מתחיל עם המילים "אשרי האיש". טרם תיאור מידות האיש הצדיק, הפסוק הראשון של המזמור חוזר שלוש פעמים על השלילה "לא": " אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לא יָשָׁב" (תהילים א:1). בעקבות זה, מופיע מקור האושר: תורת ה'. לאחר מכן בלבד מתאר המזמור את האושר: דומה הוא לעץ שתול על פלגי מים אשר כל עמלו מצליח.

השלילה "לא" חוזרת על עצמה עוד פעמיים בסוף המזמור והפעם קשורה לרשעים: "לא-כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם-כַּמּץ אֲשֶׁר-תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. עַל-כֵּן לא-יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט" (תהילים א:4 – 5). הם רשעים כי לא ידעו להגיד "לא" ולא מצאו את מקור אושרם בתורת ה' ובכן הם יהיו כמוץ אשר תדפנו הרוח.

ישוע החל את חייו הציבוריים באומרו שלוש פעמים את המילה "לא" לבא לנסותו בהציעו לו דרך קלה יותר. הוא ידע כיצד להשיב למנסה בדברי תורת ה'. לסיבה זו נוכל אנחנו לבטוח בו כאשר הוא מבטיח את האושר לכל אלה הבאים בעקבותיו.