חג העליה וחג השבועות

החג הליטורגי של עליית האדון השמיימה נותן לנו הזדמנות להפנות את תשומת הלב להקבלה מעניינת בין הברית החדשה למסורת היהודית.

ניתן למצוא באגרת אל האפסים הקטע שבו כתוב: "אֲבָל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ הָעֳנַק חֶסֶד כְּפִי הַמִּדָּה שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ הַמָּשִׁיחַ. לָכֵן נֶאֱמַר: "עָלָה לַמָּרוֹם, שָׁבָה שֶׁבִי, וַיִּתֵּן מַתָּנוֹת לִבְנֵי אָדָם" (אל האפסים ד:7 – 8 המצטטת את מזמור סח:19). הפסוק המקראי סתום במידה מסוימת ותרגומיו מגוונים בגלל חוסר הביטחון לגבי פירושו. מחבר האגרת מצטט אותו בצורה מאוד חופשית. ניתן אף להבין מהפסוק: "כאדם, הטלת לעצמך מתנות".

אולם השימוש בפסוק מתבהר במידה מה כאשר אנחנו משווים אותו עם קטע מהתלמוד אשר אף הוא מצטט את הפסוק (שבת פח עמ' ב – פט עמ' א). בטקסט של התלמוד ישנו תיאור מאוד ציורי של עלייתו של משה את הר סיני וכניסתו במרומים על מנת לקבל את התורה. פריצתו הפתאומית למרומים גורם לתדהמה אצל המלאכים. "ריבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו?" התדמה נעשתה כפולה ומכופלת כאשר האל מגלה למלאכים את מטרת ביאתו של משה: "לקבל תורה בא". הוא בא לקבל את התורה שנבראה בטרם בריאת העולם והמלאכים היו רגילים שהיא תהיה בקרבם, בלב השמיים, וכעת התורה הזאת תרד עלי אדמות ובני אדם יחללו אותה. "החזיר להן תשובה," אמר האל למשה. "ריבונו של עולם, מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם". "אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה". משה החל אז לנסות להראות למלאכים שאין להם צורך בתורה אשר בה כתוב: "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים... כבד את אביך ואת אמך... לא תרצח... לא תגנוב". "למצרים ירדתם?... קנאה יש ביניכם?... אב ואם יש לכם?" המלאכים, אשר נדהמו מנכונות התשובות האלה, העניקו לו כל אחד מתנה. ובכן עם התורה, משה אף הביא ממרומים עלי אדמות את המנתנות הנשגבות. בתור אדם הוא תפס את מתנות השמיים והביא אותם ארצה.

הכתוב בתלמוד עוזר להבהיר את הקטע באגרת כי הוא מראה כיצד השתמשו בפסוק מהמזמור במסורת היהודית. כמשה, ישוע עלה השמיימה ו-"כאדם" הוא הביא עלי אדמות את מתנות השמיים. בעקבות הפסוק מתהילים, האגרת מדייקת שמתנות אלה הינן מתנות הרוח והשליחויות בכנסייה שמטרתן לבנות את גוף המשיח.

ברם, ישנו הבדל בין משה וישוע: משה יצא מלמטה ועלה השמיימה ושב למטה. ישוע, כפי שכתוב באגרת, החל הירידתו ולאחר מכן עלה שוב. מבלי לרדת שוב, הוא הפיץ מלמעלה את מתנות השמיים. בליטורגיה, אנו מבינים כאן את הקשר המאחד את חג השבועות עם חג העלייה: בעלייתו "במרומים", ישוע הוריד את רוח הקודש וכל המתנות הבאות ממנה.