חג עליית מרים השמיימה בקהילת ירושלים

החג של עליית מרים השמיימה בקהילת ירושלים נחוג בשמחה ובנוכחות של מקהלה עליזה של שלושה זאטוטים כבני שנתיים וילד שהתנהג ממש כמו גדול - בני בן הארבע! את סעודת האדון ערך האב רפיק, ונכחו גם עוד מספר כהני דת וביניהם האב דוד, ראש הקהילה הקתולית דוברת העברית וכנסייה מלאה מפה לפה בחברי הקהילה ואורחים.

מקראות החג נסובו, כמתבקש, סביב מרים, אמונתה באל וצייתנותה לתוכנית האל ועלייתה השמיימה. את נושא האמונה והצייתנות חידד האב רפיק בדרשתו ועסק בו בכמה היבטים. דגש נוסף היה על הסתירה, לכאורה, בין מעט המידע שישנו בספרי הברית החדשה אודות מרים לבין ריבוי החגים המוקדשים לה בכנסייה הקתולית. השירים הישנים-חדשים בתוספת שיר המוקדש למרים (בת ציון) הוסיף לאווירת החג, בעוד שהקהל בכנסייה נהנה מהחג כשברקע נשמעו קולותיהם של הזאטוטים עושים "הקפות", צוחקים ומשגעים את האבות האמיצים ששמרו/רצו אחריהם. לאחר סעודת האדון ולפני תום התפילה הושמעו מספר הודעות, כרגיל, ובני זכה לצל"ש על התנהגותו בכנסייה.

לאחר סעודת האדון האבות החרוצים (שעמלו קשה עם הצאצאים הרכים) ארגנו עם שאר החוגגים את השולחנות עם הכיבוד בחצר הכנסייה, כשכולם מצאו זמן לדבר זה עם זה באווירת חג ובאווירת שמחה קהילתית. מיותר לציין שהזאטוטים המשיכו להתרוצץ והפעם האמהות רצו אחריהם......סביר שלהניח שגם מרים ויוסף עשו זאת בשעתו.....

"שמחי מרים רבת החסד" – חג שמח לכולנו. מי ייתן וגם אנו נלמד ממרים, אם ישוע, לציית ולבצע את תוכנית האל המיועדת עבורנו באופן אישי וכקהילה בצורה מכובדת שכזה, הדומה ולו במעט למרים, האמא של כולנו.