תגובה לשריפת ספרי הברית החדשה באור יהודה

מי ששורף ספרים איננו יכול ואין לו כל זכות, בודאי לא דתית, שלא לדבר על מוסרית, להיות שייך לדת כל שהיא. ברגע שאדם או קבוצה כזו או אחרת עושה מעשה כל כך מביש שמזכיר רגעים אפלים בהיסטוריה, הוא או הם מוצאים את עצמם מסטאטוס של בני אדם מתורבתים לסטאטוס של יצורים שפלים.

בני אדם בעלי אמונה, ולא משנה לאיזו דת הם משתייכים, ראשית הם בני אדם, להבדיל מיצורים שנדחפים על ידי מניעים אפלים, פונדמנטליסטים, קיצוניים, כאלה שחושבים שאקט השריפה יעלה אותם בדרגה אחת למעלה. ההפך הוא הנכון. קבוצה זו ואלו ששתקו כולם ביחד אינם נקיים מחטא, כולל השרים הממונים וגם האדון כבוד ראש העיר אור יהודה. איך אמר המשורר היינה: "במקום בו שורפים ספרים ישרפו בסוף גם בני אדם". במידה ומעשים כאלה לא יגונו זה יהיה שלב בדרך להקצנה נוספת. אבוי לנו שעם שנרדף, עונה ונרצח לא למד מההיסטוריה ואולי כן, אותו חלק הקיצוני למד ועוד איך למד... ושלא יתממש הפתגם שהתלמיד עלה על מורהו. אינני רוצה אפילו לחשוב איזה חלק הם למדו.

כאחת שנמנית על שני מיליארד נוצרים בעולם, שתומכת באחווה, בהכרה הדדית של כבוד וסוף סוף שיבינו שאלוהים יש רק אחד, אני ואיתי קבוצה של נוצרים קתולים דוברי עברית במדינה זו חושבת שהכנסת הייתה צריכה להגיב, ועדיין לא מאוחר מדי.

אסיים בתפילה לאחדות, לשיתוף פעולה ולכבוד הדדי בין הדתות והעמים.

כותבת נ.א. מקהילת חיפה