פסחא 2026 בנציגות יעקב הצדיק

ירושלים

קהילת ירושלים התכנסה בכנסיית סאן ג'וזף כדי לחגוג את טרידואום הפסחא ברוח של תפילה, עמידה איתנה וקהילתיות.

ביום חמישי הקדוש החלה הליטורגיה בשעה 17:00. במהלך התפילה נשמעה אזעקה שהפסיקה את החגיגה, והנוכחים נדרשו לעזוב את הכנסייה וללכת למרחב מוגן עד חלוף הסכנה. לאחר שהתאפשר, חודשה הליטורגיה. בהתאם למסורת, האב בני ערך את טקס רחיצת הרגליים לשנים עשר מתפללים. הערב נחתם בשעה של תפילה שקטה והערצה לאחר המיסה.

ביום שישי הגדול קיימה הקהילה שעה של תפילה אישית, ולאחריה נערכה ליטורגיית ייסורי האדון בשעה 15:00.

משמרת הפסחא בשבת הקדושה החלה בשעה 21:00. במהלך חגיגה חגיגית ושמחה זו קיבלה הקהילה חברה חדשה, הדס מרים, שקיבלה את סקרמנט הטבילה.

יום ראשון של הפסחא נחגג במיסה בשעה 11:00 בראשות האב דוד. החגיגות נחתמו בארוחה קהילתית משותפת בחצר של המנזר, לציון שמחת התחייה יחד כקהילה.

חיפה

על רקע אי־הוודאות והשבריריות של העימות, הנמשך כבר למעלה מחודש ואשר אילץ כנסיות רבות בישראל לסגור את שעריהן, זכתה הקהילה הקתולית דוברת העברית בחיפה לחגוג את טרידואום הפסחא. כקהילה קטנה הצלחנו להתכנס בהתאם להנחיות פיקוד העורף, אף שלא יכולנו להשתמש בקפלה שלנו שאינה כוללת מרחב מוגן, ולכן השתמשנו בכנסייה הממוקמת במרכז חיפה, בכיכר פריז.

ביום חמישי הקדוש חגגנו את מיסת הסעודה האחרונה, ישובים במעגל סביב המזבח כמו התלמידים בסעודה האחרונה, וקיבלנו את פני האדון שהופך למשרת ומשפיל עצמו עד כדי רחיצת רגלינו. ביום שישי הטוב התכנסנו שוב להתבונן בייסורי האדון, המזמין אותנו לשאת את הצלב שכל אחד מאיתנו נושא בחייו.

חגיגת משמרת הפסחא, עם שקיעת החמה בשבת הקדושה, לוותה באזעקות שנשמעו בדיוק כאשר עמדנו להתחיל, ואילצו אותנו לרוץ למרחב המוגן ולהמתין עד חלוף הסכנה; גם במהלך התפילה נשמעו אזעקות ופיצוצים סביבנו. החגיגה הייתה פשוטה וצנועה, אך בעלת משמעות עמוקה, משום שבתוך המוות הנוכח בחיינו, ובמיוחד במציאות הקשה הפוקדת כיום את המזרח התיכון, יכולנו להכריז כי המשיח קם מן המתים וכי המוות הובס.

באר שבע

השנה בבאר שבע הצלחנו לחגוג את כל טרידואום הפסחא כפי שאנו עושים מדי שנה, ואף השתתפו יותר אנשים מבשנים קודמות. כמו תמיד, כל הליטורגיות נערכו בעברית ובאנגלית יחד.

ביום חמישי חגגנו את הסעודה האחרונה של ישוע, כולל רחיצת הרגליים. האב רומן הדגיש כי עלינו ללמוד לשרת את הזולת בענווה ובאהבה, לא רק באירועים מיוחדים כמו מחלה או זקנה, אלא בכל יום להיות מוכנים לעזור לכל מי שזקוק לכך, בדברים מורכבים או פשוטים כאחד.

ביום שישי התבוננו בישוע על הצלב. דיברנו במיוחד על הצורך להיות מוכנים לקבל החלטות קשות, כמו ישוע בגת שמנים, ולאחר מכן גם להיות מוכנים לממש אותן, דבר קשה אף יותר.

בשבת בערב חגגנו את התחייה. הקפלה הייתה מלאה. התפללנו, שמחנו ושרנו בעברית, באנגלית, בערבית ובמליאלאם. לאחר המיסה המשכנו את החגיגה בכיבוד קל, באווירה שמחה ומשפחתית מאוד.

יפו

ביום חמישי בערב נפתחו חגיגות הפסחא בקהילת יפו עם החלק הראשון של תפילת הטרידואום, שבמהלכה נערכה רחיצת הרגליים.

ביום שישי הטוב, יום של צום ותפילה, ביקשה הקהילה להזדהות עם סבלו של ישוע הצלוב. החלק השני של תפילת הטרידואום כלל את הערצת הצלב (נשיקתו).

בערב שלמחרת, שבת הקדושה, התכנסה הקהילה בפעם השלישית להשלים את התפילה בשמחה ובתקווה: "המשיח קם!", שרו כולם, הללויה!

לאחר התפילה, הארוכה ביותר בשנה, המשיכה הקהילה את החגיגה בארוחה חגיגית גדולה.

ביום ראשון של הפסחא נערכה גם תפילה חגיגית בהשתתפות רבים, ולאחריה המשיכו רבים בשמחה ובאחווה סביב ארוחה משותפת שאורגנה על ידי חברי הקהילה.

תודה לכל חברי הקהילה שלקחו חלק בהכנות והביאו אוכל, בזכותכם שררה אווירה חמה ותחושת קרבה אמיתית. תודה מיוחדת לראש הקהילה, האב אפולינרי.

יהי רצון שנתחדש תמיד במשיח!

טבריה

השנה חגיגות הפסחא בקהילת סנט פטרוס בטבריה היו שונות במקצת. בשל המצב הביטחוני, התקנות, ומתוך רצון שלא לסכן את המאמינים, במיוחד לאור היעדר מרחב מוגן מתאים, הוחלט בצער שלא לקיים את ליטורגיות הטרידואום באופן פתוח לציבור.

הן נערכו באופן פנימי במסגרת קהילת קוינוניה יוחנן המטביל המתגוררת במקום, תוך שידור שתי מיסות , בערב חמישי הקדוש ובבוקר יום ראשון של הפסחא, כדי לקרב את סוד מותו ותחייתו של המשיח למאמינים ולחברים, ולהישאר עמם באחדות רוחנית.

קהילת דוברי הרוסית בחיפה

חגיגות הפסחא בקהילה הקתולית דוברת הרוסית בחיפה החלו ביום חמישי הקדוש, כאשר האב פיוטר, ויקר סנט ג'יימס, חגג את מיסת הסעודה האחרונה ברוסית. במהלך הליטורגיה הוא גם ערך את רחיצת הרגליים לשנים-עשר מבני הקהילה, כהזכרת מצוות האהבה והשירות של המשיח.

ביום שישי הטוב נערכה ליטורגיית ייסורי האדון. הדממה העמוקה של היום נשברה במפתיע על ידי אזעקות שנשמעו בחיפה, תזכורת כואבת למציאות הקשה, אך גם רגע שהעמיק את תפילת הקהילה לשלום.

בשבת בבוקר התכנסה הקהילה בשמחה למיסת התחייה. חגיגת הפסחא מילאה את הכנסייה בתקווה ובאמונה מחודשת. לאחר המיסה התקיימה קבלת פנים צנועה, אליה הביאו רבים אוכל. המפגש התאפיין בחום, שמחה ותחושת קהילה חזקה.