ימי מפגש וסולידריות

ערב מלא צלילים ותקווה

זו השנה השלישית ברציפות שבה פתחה כנסיית הקהילה של Haus im Ennstal את שעריה לקונצרט הצדקה "Ein Abend voller Klang und Zuversicht", עדות מעוררת השראה לסולידריות מתמשכת עם פעילות נציגות יעקב הצדיק. תוכנית מוזיקלית שנבחרה בקפידה איחדה קולות וכלי נגינה בין דורות שונים, ויצרה אווירה שנגעה ישירות בלב. המוזיקה הפכה לשפה של נחמה ואמון.

בדברי הברכה שלו ביסס אנדראס לכנר, כוהן וראש הקהילה של שלדמינג, את דבריו על ביטוי מקראי של תקווה, והצביע על ההבטחה: "לשנה הבאה בירושלים". שיתוף הפעולה ההדוק עם המארגנת כריסטין מאורר, יחד עם הצוות המסור של אנה מאורר ורומן מאייר, יצר אווירה של פתיחות ואמון. בין המשתתפים נכחו האב פיוטר זלזקו, הנציג הפטריארכלי של נציגות יעקב הצדיק לקתולים הדוברים עברית בישראל, ומוניקה פאס, רכזת פסטורלית ובונת גשרים בין אוסטריה לארץ הקודש. נוכחותם הדגישה את הקשר ההדוק בין שטיריה לחיי הפסטורל בישראל.

בדברי הברכה שלו הדגיש האב פיוטר את התקווה ככוח עמיד, הגדל באמצעות הקשבה, נדיבות וחמלה. הערב הפך לסימן מוחשי של תמיכה בילדים, צעירים ומשפחות בישראל, במיוחד באלו החיים כמיעוט לשוני ותרבותי בתוך קהילות נציגות יעקב הצדיק.

הערב התאפיין במגוון מרשים של משתתפים מדורות שונים. התרומות המוזיקליות הגיעו ממקהלת Schalom, מקהילת המקהלה St. Nikolai, Z’schod für dahoam, מקהלת Volkshochschule, Chorgemeinschaft zeit.los ומקהלת Herzklang. ילדים ותלמידי כיתה ד' מבית הספר היסודי בשלדמינג שיתפו טקסטים מרגשים, שהוקראו על ידי קארין נויגס, והעניקו קול לתקווה מנקודת מבט צעירה. הופעות ההרכב היפות במיוחד של רוזמרי מיטרוואלנר עם נכדיה, לורנץ גייזלר, גבריאל ברנדשטטר באקורדיון, איזבלה קיצר (שירה) ופרנציסקה וֶמֶר (פסנתר ועוגב) הוסיפו עומק וצבע לתוכנית. היצירה האחרונה, בביצוע רולנד וייקל בסקסופון ופרנציסקה וֶמֶר בעוגב, הייתה עוצמתית במיוחד. פרשנותם ל-Adagio ברה מינור מאת יוהאן סבסטיאן באך (בעיבוד מרצ'לו) חיברה בין שני כלים שנדיר לשמוע בדיאלוג, ויצרה רגע של עומק ועוצמה מרשימים. יחד יצרה קהילה מוזיקלית רחבה זו מארג עשיר של צלילים, המשקף גיוון, מחויבות ורוח משותפת.

מעבר לכותרות

ביום שבת הופנתה תשומת הלב להעמקה עם ההרצאה הציבורית "מעבר לכותרות". האירוע, שבו נכח קהל רב, הזמין את המשתתפים לעבור מעבר לחדשות היומיומיות ולהתמודד עם המציאות כפי שהיא נחווית בפועל.

האב פיוטר זלזקו ומוניקה פאס שיתפו תובנות מעבודתם בישראל, והציעו הקשר שלעיתים קרובות חסר בסיקור הבינלאומי. המוקד היה באנשים ובחיי היומיום, ולא בנרטיבים פוליטיים.

תשומת לב מיוחדת ניתנה למצבה של הכנסייה המקומית בארץ הקודש, ובמיוחד לקהילות קטנות ומגוונות מבחינה לשונית. האב פיוטר תיאר את הכנסייה כמקום של יציבות וכבוד עבור רבים המתמודדים עם אי-ודאות חברתית, משפטית ורגשית. מוניקה דיברה על העבודה הפסטורלית עם משפחות וצעירים, והדגישה את תפקיד השפה, האמונה וההשתייכות, ואת חשיבותם של מרחבים בטוחים שבהם צעירים יכולים לבטא את עצמם ולהישמע.

בניית גשרים של הבנה

שני האירועים עודדו הקשבה ודיאלוג. יחד הם יצרו מסע שלם, ממוזיקה הפותחת את הלב ועד לשיחה המעמיקה את ההבנה. המשתתפים עזבו עם תמונה ברורה יותר של החיים בארץ הקודש ועם קשר מחוזק למשימת נציגות יעקב הצדיק.

סוף השבוע לא סיפק תשובות פשוטות, אך טיפח מודעות, אמפתיה ומחויבות, והזכיר לנו כי מעבר לכותרות, מערכות יחסים, מסע האמונה והאנושיות המשותפת ממשיכים לבנות גשרים של תקווה.

חלק מרגש במיוחד בסוף השבוע היה תחושת הקשר החזקה שנכחה לאורך כולו. רוח זו באה לידי ביטוי גם בטקס האקומני במהלך שבוע התפילה לאחדות הנוצרים, שנחגג יחד עם האב מרטינה אהורנגר, האב אנדראס לכנר ורולנד וייקל, אוצר הקהילה של הקהילה האוונגלית ברמסאו. תפילה משותפת מעבר למסורות השונות הפכה לסימן עוצמתי של אחדות ותקווה משותפת. מעבר לאירועים הציבוריים, רגעים רבים של מפגש והחלפת דברים העמיקו את הקשרים, בעוד הכנסת האורחים החמה של משפחת גיגר במלונם גרמה לשהות להרגיש באמת כמו בית.