המשיח קם מבין המתים, במותו רמס את המוות, והעניק חיים לשוכבי קבר!

"גִּילִ֨י מְאֹ֜ד בַּת־צִיּ֗וֹן הָרִ֙יעִי֙ בַּ֣ת יְרוּשָׁלִַ֔ם הִנֵּ֤ה מַלְכֵּךְ֙ יָ֣בוֹא לָ֔ךְ צַדִּ֥יק וְנוֹשָׁ֖ע ה֑וּא עָנִי֙ וְרֹכֵ֣ב עַל־חֲמ֔וֹר וְעַל־עַ֖יִר בֶּן־אֲתֹנֽוֹת" (זכריה ט: 9). השנה כמו בכל שנה בשבוע הגדול, נוצרים רבים, מהארץ ומהעולם, נוהרים לירושלים כדי לחגוג את המלך המשיח אשר לפני כאלפיים שנה עלה לירושלים בפסח, נכנס לתוך העיר כמלך עניו, נעצר ולא ניסה לברוח, הואשם ונדון למוות למרות שלא נמצאה מרמה בפיו, נצלב, מת ונקבר, וביום השלישי קם לתחייה. שאול השליח הבין כי, מאחורי הצלב המצמרר, ישנה אהבה עצומה שמזמינה את כולנו לצאת מכלא האנוכיות ולהסחף לזרם הגאולה שפרץ מלבו של המשיח ובכוחו לשנות את פני תבל; על זה הוא כתב: "עִם הַמָּשִׁיחַ נִצְלַבְתִּי וְלֹא עוֹד אֲנִי חַי, אֶלָּא הַמָּשִׁיחַ חַי בִּי. הַחַיִּים שֶׁאֲנִי חַי עַכְשָׁו בַּבָּשָׂר, אֲנִי חַי אוֹתָם בֶּאֱמוּנַת בֵּן-הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָהֵבַנִי וּמָסַר עַצְמוֹ בַּעֲדִי" (גלטים ב: 20).

אגוסטינוס הקדוש אמר באחת מדרשותיו: "אין לנו להתבייש במותו של האדון; אדרבא, עלינו לתלות בה את כל אמוננו ולמצוא בה את כל גאוותנו. הלא מפני שקיבל מאיתנו את המוות שמצא בנו, הוא הבטיח, בנאמנותו הרבה, לתת לנו חיים שלא יכולנו לקבל מעצמנו"

יהי רצון שתחיית המשיח תאיר את העולם ותביא ברכה על כל יושבי תבל. חג שמח!