חג רז האלוהים, שנה ג

משלי ח: 22 – 31

יְהוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי-אָרֶץ בְּאֵין-תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי-מָיִם בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי עַד-לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עָפְרוֹת תֵּבֵל בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי בְּחוּקוֹ חוּג עַל-פְּנֵי תְהוֹם בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ-פִיו בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל-עֵת מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי* אֶת-בְּנֵי אָדָם פ

תהילים ח

לַמְנַצֵּחַ עַל-הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד:

יְהֹוָה אֲדֹנֵינוּ מָה-אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-תְּנָה הוֹדְךָ עַל-הַשָּׁמָיִם:

מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם:

כִּי-אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵֹי אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה:

מָה-אֱנוֹשׁ כִּי-תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן-אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ:

וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ:

תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵֹי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת-רַגְלָיו:

צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָֹדָי:

צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים:

יְהֹוָה אֲדֹנֵינוּ מָה-אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל-הָאָרֶץ:

רומים ה: 1 – 5

אחי, לְאַחַר שֵׁהֻצְדַּקְנוּ עַל-סְמַךְ אֱמוּנָה יֵשׁ לָנוּ שָׁלוֹם עִם אֱלֹהִים הוֹדוֹת לַאֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. דַּרְכּוֹ יֵשׁ לָנוּ גַּם גִּישָׁה, בְּאֶמְצָעוּת אֱמוּנָה, לַחֶסֶד הַזֶּה שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בּוֹ, וְאָנוּ מִתְהַלְּלִים בַּתִּקְוָה אֶל כְּבוֹד אֱלֹהִים. אַךְ לֹא זֹאת בִּלְבַד; אֲנַחְנוּ מִתְהַלְּלִים גַּם בַּצָּרוֹת, שֶׁכֵּן יוֹדְעִים אָנוּ כִּי הַצָּרָה מְבִיאָה לִידֵי סַבְלָנוּת, וְהַסַּבְלָנוּת לִידֵי עֲמִידָה בְּנִסָּיוֹן, וַעֲמִידָה בַּנִּסָּיוֹן לִידֵי תִּקְוָה. וְהַתִּקְוָה אֵינָהּ מַכְזִיבָה, כִּי אַהֲבַת אֱלֹהִים הוּצְקָה לְתוֹךְ לִבֵּנוּ עַל-יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ.

יוחנן טז: 12 – 15

אמר ישוע לתלמידיו: עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֹאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת, כִּי לֹא יְדַבֵּר מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר הוּא שׁוֹמֵעַ יְדַבֵּר וְאֶת הַבָּאוֹת יוֹדִיעַ לָכֶם. הוּא יְכַבְּדֵנִי כִּי מִשֶּׁלִּי יִקַּח וְיוֹדִיעַ לָכֶם. כָּל אֲשֶׁר לְאָבִי שַׁיָּךְ לִי, עַל כֵּן אָמַרְתִּי כִּי מִשֶּׁלִּי יִקַּח וְיוֹדִיעַ לָכֶם."

שאלות

האל האחד והיחיד מתגלה לנו כאב כול יכול, בורא שמים וארץ, אשר כורת ברית עם בני האדם ורוצה שיכירו אותו. הוא התגלה כאב לישראל, עם סגולתו, וכאבי ישוע המשיח, שבו אנו לומדים להכיר את עומק אהבת האב.

האל האחד והיחיד מתגלה לנו כדבר האלוהים שבו נברא העולם, כבן אלוהים הקיים אצל האב מלפני היווסד תבל, והוא לבש בשר בבוא העת ונולד למרים העלמה כדי להושיע כל בני האדם במותו ותחייתו.

האל האחד והיחיד מתגלה לנו כרוח אלוהים חיים, רוח הקודש אשר דיבר דרך הנביאים, והוא המנחם, הרוח אשר ממלא אותנו, ומלמד אותנו מבפנים.

מה הם הקטעים או הסיפורים בכתובים שבהם אני רואה במיוחד שאלוהים מתגלה כאב? כבן? כרוח הקודש?

איך אני חווה את האלוהים כאב, כבן, כרוח הקודש בחיי?

איך אני מתפלל לאלוהים האחד לאור ההתגלות הזאת?