עלייה ירושלימה

לפני שנים רבות, בעלייה ממדבר יריחו לירושלים יחד עם קומץ ידידים, רצינו לאתר מספר טקסטים מכתבי הקודש אודות העלייה לירושלים אשר ילוו את הליכתנו. החיפוש היווה הזדמנות לגלות דבר שלא הבחנתי בו עד אותו רגע (לומדים את כתבי הקודש לא עם הראש בלבד אלא אף עם הרגליים). בברית הישנה (בתנ"ך), פשוט מאוד למצוא טקסטים הנותנים ביטוי לשמחה בהליכה אל ירושלים. הם אלה המכונים שירי המעלות. אולם, בבשורה, העלייה לירושלים היא דרמטית: "הֵם הָיוּ בַּדֶּרֶךְ, עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם, וְיֵשׁוּעַ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם. חֲרָדָה קִנְּנָה בְּלִבָּם וְהַהוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם פָּחֲדוּ. לָקַח שׁוּב אֶת הַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְהֵחֵל לְהַגִּיד לָהֶם מַה שֶּׁעָתִיד לִקְרוֹת לוֹ: "הִנֵּה אֲנַחְנוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם וּבֶן־הָאָדָם יִמָּסֵר לְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְלַסּוֹפְרִים. הֵם יֶחֶרְצוּ אֶת דִּינוֹ לַמָּוֶת וְיִמְסְרוּ אוֹתוֹ לַגּוֹיִם. הַלָּלוּ יְהַתְּלוּ בּוֹ וְיִירְקוּ בּוֹ, יַלְקוּ אוֹתוֹ וְיַהַרְגוּהוּ, וְאַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים יָקוּם" (מרקוס י:32 – 34). בבשורה, העלייה לירושלים היא העלייה לייסורים.

ברם, ישנה עלייה לירושלים אחת שהיא גדושת שמחה בברית החדשה, סיפורם של שני התלמידים מעמאוס. הם עזבו את ירושלים בייאוש לאחר מותו של ישוע ואז שבו אליה במהרה ובשמחה לאחר שישוע, שהצטרף אליהם בירידתם, גילה להם את עצמו חי. בייסוריו, מותו ותחייתו ישוע פורץ לנו דרך לירושלים.

העלייה לירושלים היא העלייה אל בית המקדש, המקום שבו השכין האלוהים את שמו. מטרת העלייה, על פי הכתובים הדנים בשלושת הרגלים, היא להיוועד עם האלוהים בביתו, המקום שאליו נוהרים על מנת לראותו ולהיראות בפניו. מקום המפגש, המקום, הוא אינו אחר מהאלוהים עצמו, מקום שאליו יש לנו גישה בטוחה הודות לישוע, אשר פרץ לנו דרך ונתן לנו גישה אליו בביטחון (אל האפסים ג:12).