חג ההתגלות – האור שיכבוש את החושך

אנדריאה מנטנייה: השתחוות החכמים

מתי המבשר כותב לנו אודות החכמים:

(1)בְּעֵת שֶׁנּוֹלַד יֵשׁוּעַ בְּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה, בִּימֵי הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ, בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם חֲכָמִים מִן הַמִּזְרָח. (2)שָׁאֲלוּ: "הֵיכָן מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נוֹלָד? כִּי רָאִינוּ אֶת כּוֹכָבוֹ בַּמִּזְרָח וּבָאנוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ." (3)כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זאת הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ נִדְהַם הוּא וְכָל יְרוּשָׁלַיִם עִמּוֹ. (4)הוּא כִּנֵּס אֶת כָּל רָאשֵׁי הַכּוהֲנִים וְסוֹפְרֵי הָעָם וְשָׁאַל אוֹתָם אֵיפה יִוָּלֵד הַמָּשִׁיחַ. (5)אָמְרוּ לוֹ: "בְּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה, כִּי כֵן נִכְתַּב עַל-יְדֵי הַנָּבִיא: (6)'וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶרֶץ יְהוּדָה, אֵינְךָ צָעִיר בְּאַלּוּפֵי יְהוּדָה, כִּי מִמְּךָ יֵצֵא מוֹשֵׁל אֲשֶׁר יִרְעֶה אֶת עַמִּי יִשְרָאֵל'." (7)אָז קָרָא הוֹרְדוֹס בַּחֲשַׁאי לְחַכְמֵי הַמִּזְרָח וּבֵרֵר אֶצְלָם מָתַי הוֹפִיעַ הַכּוֹכָב. (8)אַחֲרֵי כֵן שָׁלַח אוֹתָם לְבֵית לֶחֶם בְּאָמְרוֹ: "לְכוּ חִקְרוּ הֵיטֵב עַל-אוֹדוֹת הַיֶּלֶד וְכַאֲשֶׁר תִּמְצְאוּ אוֹתוֹ הוֹדִיעוּ לִי כְּדֵי שֶׁאָבוֹא וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לוֹ גַּם אֲנִי." (9)הֵם שָׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ וְהָלְכוּ, וְהִנֵּה הַכּוֹכָב שֶׁרָאוּ בַּמִּזְרָח הִתְקַדֵּם לִפְנֵיהֶם עַד אֲשֶׁר בָּא וְנֶעֱמַד מֵעַל לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם הַיֶּלֶד. (10)כִּרְאוֹתָם אֶת הַכּוֹכָב שָמְחוּ שִמְחָה גְּדוֹלָה עַד מְאד. (11)הֵם נִכְנְסוּ לַבַּיִת וְרָאוּ אֶת הַיֶּלֶד עִם מִרְיָם אִמּוֹ. נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וּפָתְחוּ אֶת צְרוֹרוֹתֵיהֶם וְהִגִּישׁוּ לוֹ מַתָּנוֹת: זָהָב וּלְבוֹנָה וָמוֹר. (12)לְאַחַר שֶׁהֻזְהֲרוּ בַּחֲלוֹם שֶׁלא לַחֲזור אֶל הוֹרְדוֹס יָצְאוּ לְאַרְצָם בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. (מתי ב:1-12)

ישוע נולד לתוך נסיבות קשות מאוד - לא כל כך שונות מהנסיבות הקשות שאנו חיים בהן גם היום. למרות החושך הסובב אותו ישנם כאלה שמוצאים את דרכם לאבוס כדי להשתחוות לו ולתת לו יקר וכבוד. אלוהים לא עוזב אותנו בשעות החושך וממשיך להראות לנו דרך אל האור אם כי עלינו להיאבק עם החושך שרוצה לבלוע אותנו.

כאשר נולד ישוע מתקבצות דמויות מהעם היהודי סביבו באבוס: מרים אמו, יוסף והרועים שאף הם הגיעו על פי הנחיית המלאכים. העם היהודי חיכה (ורוב העם עודנו מחכה) למשיח שיהיה מלך הכבוד. אחת הדרכים החשובות ביותר ואף עיקרית להגיע לאותו משיח היא בכתבי הקודש של עם ישראל - המקרא (התנ"ך וגם הברית החדשה שאף ספריה נכתבו על ידי יהודים מלומדי הכתובים). ניתן למצוא את דבר האלוהים בכתובים והדבר מורה את הדרך לאור. גם הכוהנים והסופרים בחצרו של הורדוס ידעו איך להגיע למשיח: הם פתחו את הכתובים ופרשום ובכן ידעו לענות על שאלת המלך: איפה ייוולד המשיח? ההתבוננות בדבר האלוהים הנמצא בכתובים משמשת גם היום לכנסייה דרך חיונית להגיע לאור.

אולם חכמי המזרח מהגויים היו ולא היו להם כתבי עם ישראל. למרות זאת, אלוהים פותח להם ולנו נתיב אחר להגיע לאור: דרך ההתבוננות בעולם הנברא על ידי אותו בורא עולם שהוא אב לכולנו. החכמים הלכו בעקבות כוכב שהוביל אותם ראשית כל לירושלים, עיר ההתגלות האלוהית. שם נועדו עם נציגי עם ישראל והמשיכו את דרכם לבית לחם היכן מצאו את התינוק המחותל והשתחוו לו. כן, אלוהים רשם לנו עוד ספר - ספר בריאה הנפלאה שאותה אנו נוטים לשכוח בימי החושך. כמו המקרא, כך גם הבריאה מספרת על הבורא ותוכניתו הנפלאה לחיינו. סיפור הבריאה מספר שהחיים יותר חזקים מהמוות והאור יגבר על החושך. עלינו לדעת לקרוא: גם את המקרא וגם את הבריאה כדי להגיע לאבוס ולהשתחוות לתינוק הנולד.

ישנו מרכיב אחר בולט בסיפור החכמים, דהיינו המפגש עם המלך הורדוס. מתי מתאר את המלך בגוונים קלים לזהות לכל מי שמכיר את תולדות הישועה. בדיוק זהה לפרעה במצרים, המלך לא מברך על ביאתו של האור לעולם אלא רוצה להשמידו. פרעה רצה להטביע את העם הנולד במים והורדוס מתכנן אף הוא לשים קץ לחייו של הרך הנולד. האור מאיר את החושך והחושך אינו חפץ בכך כי במסתור הוא פועל את מעשיו הרעים. החכמים מגישים לתינוק את מתנותיהם - מתנות צפויות למלך, זהב, וכוהן גדול,לבונה (כמו שמוזכר בספר ישעיהו ס:6. ואז מוציאים מצרורותיהם גם את המור - אות המבשר את גורלו של התינוק כי עם מור מכינים גופה לקבורה. החושך עוד ינסה לכבות את האור... אבל לא יצליח לעולם.

בחג הזה אנו חוזרים על נאמנותנו למלך הבלעדי - אב רחום וחנון המחפש את כל ילדיו כדי לתת להם חיים וברכה, אור ושמחה בשפע. בחג הזה הוא מגלה את בנו לעולם, הבה נלך לאבוס כדי לתת לו את כל מה שיש לנו. אנו יודעים שהוא ייתן לנו יותר ממה שנדמיין וגם את שלומו.