מיכאל רמו: עלייה השמיימה וחג השבועות

באיגרת שאול אל האפסים כתוב: "לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ הָעֳנַק חֶסֶד כְּפִי הַמִּדָּה שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ הַמָּשִׁיחַ. לָכֵן נֶאֱמַר: "עָלָה לַמָּרוֹם, שָׁבָה שֶׁבִי, וַיִּתֵּן מַתָּנוֹת לִבְנֵי אָדָם" (האפסים ד:7 – 8). האיגרת מצטטת פסוק סתום מתהילים (מזמור סח:19) והציטוט אינו מילולי.

השימוש בפסוק זה מתבהר כאשר משווים אותו עם השימוש באותו פסוק בתלמוד (שבת 88ב – 89א). הטקסט התלמודי מתאר סיפור צבעוני המספר אודות כניסתו של משה למרומי השמיים לאחר שעלה על הר סיני על מנת לקבל את התורה. פריצתו לשמיים גורמת מבוכה רבה בין המלאכים. "ריבון עולמים, מה לילוד אישה בינינו ?" המבוכה הלכה והתעמקה בשעה שהאל הסביר להם למה משה בא: "לקבל תורה בא". התורה שנבראה טרם בריאת העולם ומקומה בלב השמיים כקישוט יקר ערך שאליו התרגלו המלאכים מאז ומתמיד כעת תרד לעולם בני האנוש ושם יחללו אותה בני אדם. אמר למשה הקדוש ברוך הוא: "החזיר להן תשובה". אמר משה: "רבונו של עולם, מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם". אמר לו: "אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה". החל משה להראות למלאכים שאינם זקוקים לתורה שנאמר בה: "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים... לא תגנוב... לא תרצח... כבד את אביך ואת אמך... למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם... קנאה יש ביניכם... אב ואם יש לכם? המלאכים השתוממו מנכונות התשובות וכל אחד העניק למשה מתנה. יחד עם התורה, משה ירד ארצה והביא איתו את המתנות השמימיות. בן אנוש כמוהו זכה למתנות השמיים והביאן עלי אדמות.

טקסט זה מהתלמוד משליך אור על הקטע מהאיגרת ומראה הכיצד השתמשו בפסוק זה מתהילים במסורת היהודית. בדומה למשה, ישוע עלה השמיימה, וכבן אנוש הביא את המתנות השמימיות ארצה. בהמשך האיגרת ברור שהמתנות והתפקידים שאודותם מדובר הינם למען "בניית גוף המשיח".

ברם ישנו הבדל בין משה לבין ישוע: משה יוצא לדרך מלמטה ועולה ואז יורד שוב. על פי האיגרת, ישוע מתחיל מלמעלה ויורד ארצה ואז עולה שוב. מבלי לרדת פעם נוספת , הוא מחלק את מתנות השמיים ממקומו במרומים. בשימושו הליטורגי, ניתן להבין הקשר בין חג השבועות ועלייתו של ישוע השמיימה: בעלייתו השמיימה, ישוע שולח את רוח הקודש וכל מתנותיה למען צמיחת הכנסייה.