חג לוקס המבשר – ה-18 באוקטובר

על פי המסורת לוקס היה תלמיד שאול השליח והתלווה אליו במסעותיו. הוא מוזכר באיגרת שאול אל הקולוסים כ-"לוּקַס, הָרוֹפֵא הָאָהוּב" (ד:14). מתברר מכתביו שהיה משכיל וידע היטב את השפה והתרבות היווניות. אף טוענים שהיה מאמין בישוע מקרב אומות העולם אולם בקיעותו בתולדות עם ישראל וכתביו מטילה טענה זו בספק.

לוקס חיבר את ספר הבשורה על שמו המספר את חייו של ישוע מנצרת. הוא מסביר בהקדמתו לספר שהוא חקר רבות והשתמש במקורות שונים: "לְאַחַר שֶׁהִתְחַקֵּיתִי הֵיטֵב עַל כָּל הַדְּבָרִים מֵרֵאשִׁיתָם, חָשַׁבְתִּי גַּם אֲנִי לְנָכוֹן לְכָתְבָם לְךָ כְּסִדְרָם, תֵּאוֹפִילוֹס הַנִּכְבָּד, לְמַעַן תִּוָּכַח בַּאֲמִתּוּת הַדְּבָרִים שֶׁלִּמְּדוּךָ" (לוקס א:3 – 4). זהותו של תיאופילוס, שלמענו לוקס כתב, אינה ידועה. רבים מחשיבים את לוקס כהיסטוריון הראשון של הכנסייה.

סביר מאוד להניח שאחד ממקורותיו היה ספר הבשורה על פי מרקוס וייתכן שהכיר אף את ספר הבשורה על פי מתי. בנוסף, ללוקס מקורות מיוחדים אודות מרים העלמה והוא מוסר לנו מידע יקר וייחודי אודותיה. ישנם מקורות מסורתיים הקובעים שלוקס צייר איקונה של מרים.

לוקס לא הסתפק בכתיבת ספר הבשורה אלא חיבר כרך שני אודות הקהילות שנוסדו על ידי השליחים ומסעותיו הרבים של שאול השליח. ספר זה, "מעשי השליחים" נכלל אף הוא באסופת הברית החדשה ושני הכרכים הופכים את לוקס לקול חשוב מאוד במכלול הברית החדשה.

על פי רוב הפרשנים, לוקס כתב את חיבוריו בשנות ה-80 של המאה הראשונה. ועל פי מסורת נפוצה, הוא הלך לעולמו בשיבה טובה.