טקסט הנאום בסינודוס לממונה הקהילה הדוברת עברית

"אני מודה לאב הקדוש על שמינה אותי להשתתף בסינודוס.

עם הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948, הציף אותה גל עלייה עצום אשר הכפיל את מספר תושביה פי עשרות מונים. בין אותם עולים היו קתולים רבים אשר ברובם היו בני משפחות יהודיות שמצאו עצמם חיים בקרב החברה הישראלית, היהודית והדוברת עברית. בשל מניעים שונים הקשורים לפערי תרבות, הבדלי שפה ולמצב הפוליטי, אותם עולים קתולים לא מצאו מקומם בכנסייה המקומית שכן ברובה הייתה דוברת ערבית. על מצע זה, נוסד מפעל יעקב הצדיק אשר מטרתו הייתה לתת מענה לצרכים הפסטוראליים של אותם קתולים החיים במדינה היהודית ואף לקדם את הדו שיח בין הכנסייה לעם היהודי. עם הזמן, המימד הפסטוראלי של מפעל יעקב הצדיק מצא ביטוי בנציגות הקתולית הדוברת עברית הפועלת תחת חסותה של הפטריארכיה הלטינית של ירושלים. הקמתה של הנציגות הביאה להגדרת מטרותיה וכן פועלה באשר לגלי העלייה החדשים מארצות חבר העמים המונים כמיליון עולים דוברי רוסית וביניהם עשרות אלפי נוצרים. כיום: העברית אחת שפות הכנסייה במזרח התיכון (משפט זה נאמר בעברית מפי האב דוד באולם הסינודוס).

כיום קיימות שבע קהילות המשרתות את צרכיהם של ציבור הקתולים דוברי העברית והרוסית ברחבי הארץ. המהוות מרכזים שוקקי חיים לקתולים שהינם מיעוט כפול: בתוך חברה שהינה ברובה יהודית, ובתוך הכנסייה שרובה דובר ערבית. אנו ממשיכים לעמול ללא לאות כדי לאפשר חיים קתוליים קהילתיים וחינוכיים בשפה העברית. אנו חיים את אמונתנו הנוצרית בקרב חברה יהודית, וראוי לציין ששפתה, תפילותיה, מועדיה ומסורותיה עיצבו את הקהילות הנוצריות הקדומות ביותר. הניסיון להתאים עצמנו לחברה הזו, כאילו מאפשר לנו להתחקות אחר זמנן של אותן קהילות ראשונות בירושלים של תקופת השליחים. ובמקביל, אנו נקראים לחיות באחדות עמוקה עם אחינו הנוצרים הערבים ולהתפלל איתם למען שלום וצדק לרווחת תושבי הארץ הזו.

בשנים האחרונות, נוספו שלוש אוכלוסיות למערך החיים בארץ המנהלות חייהן בעברית ובכך הרחיבו את מימדי הנציגות הקתולית הדוברת עברית בישראל:

- עשרות אלפי מהגרי עבודה קתולים;

- אלפי פליטים המגיעים מכל רחבי העולם;

- עשרות משפחות ערביות נוצריות שעברו להתגורר בישובים יהודיים, במקום שהעברית שפת המקום.

כפועל יוצא ממציאות זו, אלפי ילדים נוצרים לומדים בבתי ספר יהודיים, ישראליים הדוברים עברית והם משולבים מבחינה תרבותית. קיים צורך דחוף לפתח את הנוכחות הקתולית בשפה העברית בקרבם על מנת לחנך את הילדים האלה. האתגר ברור: לשמר את זהותם הנוצרית.

בהקשר שלנו, לנציגות הדוברת עברית שליחות כפולה. ראשית, שליחות לכנסייה בישראל/פלסטין וברחבי המזרח התיכון: לעזור לה להשתחרר מתחושת החשד, פרי העימות הפוליטי ולהסב לשיח של כבוד הדדי אודות מסורת דתית ורוחנית הקשורה קשר בל יינתק לאמונה הנוצרית משורשיה. שנית, שליחות בקרב החברה היהודית: לעזור לה להבין את הכנסייה הקתולית, תורתה ועקרונותיה ולסייע לישראלים להבין את הנוכחות המושרשת של הכנסייה ושל הנוצרים בארץ הקודש ולהעמיק את רגישותם למציאות בה חיים הנוצרים. העובדה שבמדינת ישראל היהודים מהווים רוב דומיננטי היא שמעצבת את הדו-שיח. בשום תקופה בהיסטוריה לא חיו הנוצרים בקרב רוב יהודי. הפן החיובי למציאות זו של רוב יהודי החי בביטחון בחברה המוגדרת על ידי המסורת היהודית, הינו הפתיחות הגדלה לנוצרים. הדו-שיח המתפתח מקדם את החיפוש אחר פיתרון צודק לעימות ואת האפשרות להמשיך להעיד על האדון הקם לתחייה במולדתו עלי אדמות."