חג התגלות האדון
חג המולד הינו חג של אור ובחג ההתגלות האור יוצא החוצה, לעולם. ישוע נולד בקרב משפחתו, יוסף הצדיק ומרים העלמה המבורכת. רועים פשוטים, בני עמו, באו למצוא את הילוד הרך באבוס. עד כאן הכל אינטימי ופנימי. 12 יום לאחר המולד, הכנסייה זוכרת את ביקור החכמים, שבאו ממרחקים להשתוות לתינוק (מתי ב:1 – 12).
החכמים מייצגים את אומות העולם. הם הלכו בעקבות הכוכב כי לא היו להם את כתבי עם ישראל שהכינו את העם לביאת המשיח. הכוכב הוביל אותם עד לבית לחם ולשם הם באו כביכורי המאמינים מקרב אומות העולם שעתידים להאמין במשיח ישראל וגואל העולם. כאשר הורדוס נשאל היכן ייוולד מלך היהודים הוא לא קרא את הטבע אלא שאל את הסופרים שהתמחו בספרי הקודש. גם הספרים מצביעים על בית לחם אולם הורדוס מאן לבוא להשתחוות כי הוא ראה את עצמו מלך היהודים ולא קיבל את המלך האמיתי שזה עתה נולד.
המקראות של החג (מקרא ראשון מספר ישעיהו ס:1 – 6, המזמור עב והמקרא השני מהאיגרת אל האפסים ג:2 – 6) מתמקדים באור שמגיע לגויים. עם ישראל נבחר מבין העמים להיות אור לגויים. שיא ייעודו להיות אור מתממש במתן ישוע, בן לעם ישראל והאור האמיתי, לעולם. הגויים שבאים להשתחוות לישוע נקראים אף הם להפוך להיות אור באמונתם ובמעשיהם.