זיכרון הנזירים מהר נטופה

ב-1967, נוסד מבדד נטופה, על פסגת הר נטופה בגליל, מנזר במסורת הביזנטית, תחת השגחת ההגמוניה היוונית הקתולית בגליל. המייסדים, האב יעקב ההולנדי והאב תומא האמריקאי, היו נזירים שתקנים (טרפיסטים) אשר אהבו את העם היהודי והעם הערבי ורחשו כבוד גדול למסורות המזרח הנוצרי. במהלך ארבעים שנה, המבדד הפך להיות נקודת מפגש ליהודים וערבים, צליינים והמחפשים אחר האמת מרחבי תבל.

בערב של ה-4 במאי, התקיים אירוע להנציח את זכרם של המייסדים ושל המקום. האב הסלזיאני מתיו קוטינהו, פרופסור באוניברסיטה הסלזיאנית, הציג את תכנית הערב. הערב החל והסתיים עם שני שירים בעברית ששרו האב רפיק ובנדטו מנציגות יעקב הצדיק. הדוברת הראשונה הייתה פנינה בר, ישראלית, אשר פקדה את המבדד במהלך שנים רבות ונהייתה ידידה קרובה של שני המייסדים. לאחרונה היא הוציאה לאור ספר אשר מתאר את המייסדים ואת המקום. הספר, בשפה העברית, "יעקב ותומא, הנזירים מהר נטופה" מהווה מזכרת נפלאה של המקום. בדבריה, פנינה יצאה בקריאה לנוצרים בקהל: "דבר חסר בארץ הקודש, מקום מפגש רוחני לכל העמים ואשר בו כל אחד מתקבל בכבוד ובאהבה. מקום כזה היה קיים במבדד נטופה אולם מאז סגירתו, לאחר מותו של יעקב, אנו מתגעגעים אליו. אנא, פתחו מקום חדש על פי הדגם של מה שהיה".

הדובר השני היה האב דוד נויהאוז, סגן הפטריארך הלטיני, אשר שם כותרת לדבריו, "אור מהמזרח. הוא הכניס את האב יעקב להקשרו ההיסטורי והתרבותי, הכנסייה הקתולית באמצע המאה העשרים. קתולים רבים, אשר נחרדו ממה שעבר על אירופה במהלך שתי מלחמות עולם ומאות רבות של אלימות הבאה לידי ביטוי בכיבוש ובהכנעת עמים רבים, פנו מזרחה לחפש את שורשי הנצרות וחוכמת המסורות של המזרח הנוצרי והדתות האחרות ויופיין. האב דוד ציטט בהרחבה את המסמכים שחוברו על ידי האפיפיור ליאון ה-13, מועצת הוותיקן השנייה והאפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 אשר קידמו את כבודן של כנסיות המזרח, בייחוד יופי הליטורגיה ועומק הרוחניות של מסורות הנזירים.

בקהל, היו כאלה שזכרו את המקום והכירו את הנזירים והייתה אף הזדמנות להם לחלוק את זיכרונותיהם עם הנוכחים.