להתכונן למיסה של יום א: לוקס כד:13 - 35

13 אוֹתוֹ יוֹם הָיוּ שְׁנַיִם מֵהֶם הוֹלְכִים אֶל הַכְּפָר הַנִּקְרָא עַמָּאוּס, שֶׁמֶּרְחָקוֹ מִירוּשָׁלַיִם כְּאַחַד־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר, 14 וּמְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵיהֶם עַל כָּל מַה שֶּׁקָּרָה. 15 וְהִנֵּה בְּשָׁעָה שֶׁשּׂוֹחֲחוּ וְהִתְוַכְּחוּ הִתְקָרֵב יֵשׁוּעַ עַצְמוֹ וְהָלַךְ עִמָּהֶם, 16 אֶלָּא שֶׁעֵינֵיהֶם הָיוּ אֲחוּזוֹת וְלֹא הִכִּירוּהוּ.

17 אָמַר לָהֶם: "מָה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁאַתֶּם מִתְדַּיְּנִים בָּהֶם בַּדֶּרֶךְ?"

הַשְּׁנַיִם נֶעֶצְרוּ וְעֶצֶב נָסוּךְ עַל פְּנֵיהֶם. 18 אֶחָד מֵהֶם, קְלִיוֹפָס שְׁמוֹ, הֵשִׁיב וְאָמַר אֵלָיו: "הַאִם אַתָּה רַק אוֹרֵחַ בִּירוּשָׁלַיִם וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשָׂה בְּתוֹכָהּ בְּיָמִים אֵלֶּה?"

19 שָׁאַל אוֹתָם: "וּמָה הַדָּבָר?"

אָמְרוּ לוֹ: "מַה שֶּׁקָּרָה לְיֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת שֶׁהָיָה אִישׁ נָבִיא, גִּבּוֹר בְּמַעַשׂ וּבְאֹמֶר לִפְנֵי אֱלֹהִים וְלִפְנֵי כָּל הָעָם. 20 כֹּהֲנֵינוּ הַגְּדוֹלִים וּמַנְהִיגֵינוּ הִסְגִּירוּהוּ לְמִשְׁפַּט מָוֶת וְצָלְבוּ אוֹתוֹ, 21 וַאֲנַחְנוּ קִוִּינוּ כִּי הוּא זֶה אֲשֶׁר עָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל נוֹסָף עַל כָּל זֹאת, כָּעֵת הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי מֵאָז קָרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. 22 וּמַה גַּם שֶׁכַּמָּה נָשִׁים מִקִּרְבֵּנוּ הִדְהִימוּ אוֹתָנוּ: בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הָיוּ בַּקֶּבֶר 23 וְלֹא מָצְאוּ אֶת גּוּפָתוֹ, וּבָאוּ וְסִפְּרוּ שֶׁאַף רָאוּ בְּחִזָּיוֹן מַלְאָכִים אֲשֶׁר אָמְרוּ כִּי הוּא חַי. 24 אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ הָלְכוּ אֶל הַקֶּבֶר וּמְצָאוּהוּ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהַנָּשִׁים סִפְּרוּ, אַךְ אוֹתוֹ לֹא רָאוּ."

25 הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: "הוֹי חַסְרֵי דַעַת וְכִבְדֵי לֵב מֵהַאֲמִין בְּכָל אֲשֶׁר דִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים! 26 הֲרֵי עַל הַמָּשִׁיחַ הָיָה לִסְבֹּל אֶת כָּל זֹאת וּלְהִכָּנֵס אֶל תִּפְאֶרֶת כְּבוֹדוֹ!" 27 הוּא הֵחֵל מִמֹּשֶׁה וּמִכָּל הַנְּבִיאִים וּבֵאֵר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הַמְכֻוָּנִים אֵלָיו בְּכָל הַכְּתוּבִים.

28 כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ אֶל הַכְּפָר שֶׁהָיָה מְגַמַּת פְּנֵיהֶם הוּא הֶעֱמִיד פָּנִים כְּהוֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. 29 אַךְ הֵם הִפְצִירוּ בּוֹ בְּאָמְרָם: "הִשָּׁאֵר אִתָּנוּ, כִּי הָעֶרֶב קָרֵב וּכְבָר פָּנָה הַיּוֹם."

לְפִיכָךְ נִכְנַס וְנִשְׁאַר אִתָּם. 30 כַּאֲשֶׁר הֵסֵב עִמָּהֶם לָקַח אֶת הַלֶּחֶם, בֵּרֵךְ וּבָצַע אוֹתוֹ וְנָתַן לָהֶם. 31 אָז נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְהִכִּירוּהוּ, וְהוּא נֶעְלַם מֵהֶם. 32 אָמְרוּ זֶה לָזֶה: "הֲרֵי לִבֵּנוּ הָיָה בּוֹעֵר בְּקִרְבֵּנוּ כְּשֶׁדִּבֵּר אֵלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ וּפָתַר לָנוּ אֶת הַכְּתוּבִים!"

33 אוֹתָהּ שָׁעָה קָמוּ וְחָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם. הֵם מָצְאוּ אֶת הָאַחַד־עָשָׂר מְכֻנָּסִים עִם חַבְרֵיהֶם, 34 וְהַכֹּל אוֹמְרִים כִּי הָאָדוֹן אָכֵן קָם וְנִרְאָה אֶל שִׁמְעוֹן.

35 הֵם סִפְּרוּ מַה שֶּׁקָּרָה בַּדֶּרֶךְ וְכִי הִכִּירוּהוּ כַּאֲשֶׁר בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם.

שאלות לגדולים:

- למה שני התלמידים לא הכירו את ישוע? אנחנו תמיד מכירים אותו?

- למה ישוע מכנה את תלמידיו "חסרי דעת"?

- מה הם האלמנטים המאפשרים לתלמידיו להכיר אותו?

שאלות לקטנים:

- למה התלמידים עוזבים את ירושלים?

- למה לא הכירו את ישוע?

- מתי סופסוף כן מכירים אותו?