אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁאָקוּם אֵלֵךְ לִפְנֵיכֶם לַגָּלִיל

ישירות לאחר יום הקהילות נסענו לטבחה אשר בגליל, ושם התכוננו ליום למחרת שהולך להיות לנו. בין המשתתפים היו האב אפו, האב רומן, שתי משפחות מתל אביב, בני נוער מבאר שבע, תל אביב וטבריה ושתי סטודנטיות פולניות שחגגו את הפסחא בחיפה.

ביום שני, קמנו כולנו לתפילת בוקר אשר הכינה אלנה מטבריה: אַל תִּפְחַדְנָה, לֵכְנָה וְהַגֵּדְנָה לְאַחַי שֶׁיֵּלְכוּ לַגָּלִיל וְשָׁם יִרְאוּנִי. אחרי התפילה אכלנו ארוחת בוקר ובקבוצה של 13 משתתפים יצאנו למסלול אשר אורכו 20 ק"מ ממצודת ישע עד נחל דישון. אחרי המסלול המעייף אך היפה חזרנו לטבחה וחיכתה לנו ארוחה. אכלנו ונרדמנו לקראת היום הבא. שתי המשפחות מתל אביב, בגלל העבודה, היו צריכות לעזוב את הגליל ולחזור הביתה.

ביום שלישי, שוב פעם קמנו לתפילת בוקר אך הפעם האב אפו הכין אותה: אָז נִכְנַס גַּם הַתַּלְמִיד הַשֵּׁנִי שֶׁבָּא רִאשׁוֹן אֶל הַקֶּבֶר. הוּא רָאָה וְהֶאֱמִין. אחרי התפילה אכלנו ארוחת בוקר ובקבוצה מצומצמת של 8 משתתפים יצאנו למסלול אשר הפעם אורכו היה 15 ק"מ מנחל דישון עד פסגת הר מירון. המסלול ברובו היה עלייה אך הנוף היה עוצר נשימה . אחרי המסלול חזרנו והכנו ארוחת ערב ומשם כל אחד חזר לביתו.

האב רומן אמר שלמחרת דיבר בחיפה עם קבוצה של שלוש נשים פולניות שפגשו במקרה בחוף הים את שתי הסטודנטיות שהלכו אתנו בטיול. הן בהתלהבות גדולה סיפרו על חוויתן ושמחתן שיוכלו לצאת אתנו לדרך הן כדי לפגוש את ישוע בדרך חייהן והן כדי להכיר אותנו ואת ארצנו היפה. העדות הזאת מזכירה לנו את העדות של מרים המגדלית על פגישתה עם ישוע הקם לתחייה. אין ספק שהוא ממשיך להתגלות בלבבות אנשים רבים, צריך רק לצאת לקראתו ברצון עז לפגוש אותו ולשמוח מנוכחותו בחיינו.