הארכיבישוף פיצבלה לכל ההגמוניה

איגרת להגמוניה
"הָאוֹצָר הַזֶּה נָתוּן לָנוּ בִּכְלֵי חֶרֶס"
(קורינתים ב' ד:7)

אחי היקרים הבישופים והכוהנים,
אחים ואחיות יקרים, מאמינים בכל קהילותנו והקהילות הדתיות,

"צום הארבעים הוא התחלה חדשה, דרך שמובילה ליעד המובטח של הפסחא, של נצחון המשיח על המוות. תקופה זו מפצירה בנו לחזור בתשובה. הנוצרים מתבקשים לשוב לאלוהים 'בכל לבבם' (הש' יואל ב:12), לא להסתפק בבינוניות ולחזק את קשריהם עם האדון. ישוע הוא הידיד הנאמן שלעולם לא עוזב אותנו". במילים העוצמתיות הללו, האפיפיור פרנציסקוס פותח את איגרתו למאמינים לכבוד צום הארבעים.

החל מה-15 ביולי 2016, אני עומד בראש ההגמוניה כמנהל מטעם האפיפיור. את החודשים שחלפו מאז העברתי בלמידה ובהשתקעות במציאות המשותפת שלנו: חייה של הפטריארכיה הלטינית שלנו. ב-170 השנים האחרונות, הפטריארכיה הזו מילאה וממשיכה למלא תפקיד חשוב בחיי הנוצרים בארץ הקודש. הקהילות, בתי הספר ושלל המוסדות האחרים שלנו תרמו רבות לחייהם של הנוצרים בארצות אלו וחיזקו את עדותנו לישוע ולתחייתו מן המתים. ברם, כולנו יודעים שמינויו של מנהל מטעם האפיפיור, אדם שאינו נמנה עם כוהני הפטריארכיה, היה צעד לא צפוי שהפתיע רבים. המהלך הזה הוביל למסקנה שלא הכול כשורה. אכן, נעשו טעויות והתקבלו החלטות שגויות – במישור הכלכלי והניהולי, בייחוד בכל הקשור לאוניברסיטה האמריקנית של מדבה – ואלו השפיעו על חיי הפטריארכיה. כשלנו בשטחים מסוימים ואולי לא התמקדנו מספיק בשליחותנו העיקרית: להפיץ את הבשורה ולהקדיש עצמנו לפעילות פסטורלית.

החל מחודש יולי האחרון, פגשתי בישופים, כוהנים, מקודשים ומאמינים עמאים וביקרתי בחלקים רבים בהגמוניה. נחשפתי להרבה צדדים חיוביים, מעודדים ומלאי תקווה, אך גם שמתי לב לכך שיש לנו בעיות, משבר שמאיים על ביתנו; בעיות שהובילו למינויי כמנהל מטעם האפיפיור, עד שניתן יהיה למנות פטריארך חדש. מדובר במצבים עמם עלינו להתמודד בכנות, באומץ, בנחישות, באהבת אחים וכמובן, באמונה איתנה באדון שמנחה אותנו. משבר, אפוא, יכול להיות מקום של מוות, אך בעזרתה של רוח הקודש, הוא יכול להיות כר להיווצרותם של חיים חדשים, להתחדשות ברוח, מקום של תחייה. זוהי מחויבותנו, זוהי תקוותנו וזוהי תפילתנו.

ברצוני לחלוקעמכם את שמחתי בצום הארבעים הזה, את העובדה שאנו, בפטריארכיה הלטינית של ירושלים, אכן צעדו צעד ראשון ומשמעותי במסע הזה. בערב יום ד' של האפר, ראשית צום הארבעים, החלטתי לכנס את כל כהני הקהילות של הפטריארכיה הלטינית. הרגשתי מוכן להתחיל לשתף אותם בכמה מהתובנות שלי מהחודשים האחרונים ולהאזין בתשומת לב להצעותיהם ולדעותיהם. הכוהנים התכנסו ביום ב', ה-27 בפברואר וביום ג', ה-28 בפברואר, בבית הביקור של אחיות המחרוזת בפוחאייס שבירדן. התמקדנו בעיקר בנושאים הבאים: חיי הפטריארכיה הלטינית, בדגש על הכוהנים, חייהם ופעילותם הפסטורלית; הבעיות הכלכליות והפתרון האפשרי להן; ההכנות לתיקונם של חוקי עזר בענייני המינהל שלנו.

אני יכול להבטיח לכם שאתם, אחים ואחיות אהובים, מאמינים בכל הקהילות, נכחתם ביותר, בדרך כזו או אחרת, בכל ההחלטות והשיחות שלנו, עם כל קשייכם, סבלכם ותקוותיכם.

שמחה ראשונה הייתה שהבישופים וכל הכוהנים שיכלו להגיע אכן הגיעו, צעירים ומבוגרים, מירדן, מפלסטין ומישראל ואף ממדינות המפרץ. הם באו צמאים ללמידה, להקשבה ולשיחה. כך, בילינו יומיים בדיונים מעמיקים ומשמעותיים על הפטריארכיה האהובה שלנו, על הקריאה והשליחות שלנו וגם על הטעויות, הכלכליות בעיקרן, שהובילו אותנו לרגע המשבר הזה.

שמחה שניה הייתה לראות שכל הנאספים היו מחויבים להתמודד עם הבעיות הללו, מוכנים להתמודד עם המציאות בכנות ולקחת חלק בלב שלם בצעדים ההכרחיים לחזרתנו לדרך המלך. היה מרגש מאד לשמוע כוהן אחד, שדיבר חזק וברור: "הגיע הזמן להכיר באחריות שלנו, של כל אחד מאתנו, ולהתחייב להתחלה חדשה". כוהן אחר הצביע על כך ש"עלינו לגלות מחדש כיצד להפוך את המציאות הכואבת הזו לחסד". סבורני שהוא התכוון לחסד "ההתחלות החדשות", להבטחת התחייה שמבעד לייסורים ולמוות שרבים מאתנו חווים זה עתה. המלאכה מרובה. עתה הגיע הזמן להתחיל במלאכת השינוי, הבניה מחדש וההתחדשות במגזרים מסוימים במינהל שלנו, אך לא זו בלבד. בין יתר המסקנות שלנו, החלטנו להתמקד אף יותר בפעילויות הפסטורליות שלנו ולפתוח, לדוגמה, משרדים חדשים בהוגמוניה עבור הפעילות הפסטורלית. המשרדים הללו יתאמו ויאחדו את השירות הפסטורלי לקהילה.

על אף שכמנהל מטעם האפיפיור ניתנה לי סמכות לערוך שינויים מסוימים במצב הכלכלי והמינהלי, אני גם מודע לכך שאם לא נעבוד יחדיו, הפטריארכיה שלנו לא תשוב לקו הבריאות. זוהי לא הפעם הראשונה בה נאלצנו להתמודד עם בעיות רציניות ובעבר תמיד יכולנו להתגבר על הקשיים בעזרת האלוהים. היום, לאחר יומיים עם הבישופים והכוהנים שלנו, אני חוזר מלא בתקווה. אין ספק שהדרך שלפנינו תהיה קשה, האתגרים יהיו גדולים והמכשולים כבירים. אולם, היומיים הללו שכנעו אותי שאם נעבוד יחדיו ונתמקד בשליחותנו לשרת את המשיח בכנסייתו, נצליח להתגבר על כך גם ברגע הזה. הרגשתי שהבישופים והכוהנים שלנו היו מוכנים "להילחם את המלחמה הטובה" ולצעוד קדימה באומץ, גם אם הדרך תהייה קשה. הודות לאדון ולרצונכם הטוב, אני מתחיל את צום הארבעים בתחושה של הקלה, של הודיה עמוקה ועם כוחות מחודשים שברצוני לחלוק עם כולכם.

בסוף פגשיתנו, הכוהנים ביקשו לחלוק עם כולכם, בשקיפות, את הקשיים הממשיים שלנו, שידועים בלאו הכי, אך גם להודיע לכם על הנחישות שלנו לפתור כל זאת, בעזרת האל ובאמצעות המחויבות המלאה של כולנו.

אני מבקש מכולכם להתפלל במהלך צום הארבעים שאכן נעבוד יחדיו, בישופים, כוהנים, גברים ונשים מקודשים, מאמינים עמאים, צעירים ומבוגרים. בדומה לחייה של קהילת המאמינים הראשונה בירושלים, גם עלינו להיות "לֵב אֶחָד וְנֶפֶשׁ אַחַת" (מעשי השליחים ד:32), בטוחים בכך שמה שהאדון החל לפני 170 שנים, הוא ימשיך לשמור ולקיים. אכן, צום הארבעים הוא מסע של חזרה בתשובה. אנו, הבישופים והכוהנים בפטריארכיה, נמנים עם החוטאים שמתחננים לרחמי האלוהים ומבקשים את חסד התשובה. הטעויות וההחלטות השגויות שלנו עומדים בבהירות לנגד ענינו, כפי שאומר זאת מחבר ספר תהילים (נ"א:5). עלינו להכיר בכך שאנו דומים לכלי חרס סדוקים ושבורים. רבות הופקד בידינו, אך בחולשתנו האנושית איפשרנו לרבות להתבזבז. אולם, אנו יודעים שהאדון משתמש בכלים שבירים בתכנית הישועה שלו. היטיב לומר זאת פאולוס הקדוש: "הָאֱלֹהִים הָאוֹמֵר 'יוֹפַע אוֹר מֵחֹשֶׁךְ' הוּא הִגִּיהַּ אוֹר בְּלִבֵּנוּ לְהָאִיר דַּעַת עַל־אוֹדוֹת כְּבוֹד אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּפָנָיו שֶׁל הַמָּשִׁיחַ. בְּרַם הָאוֹצָר הַזֶּה נָתוּן לָנוּ בִּכְלֵי חֶרֶס, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּחַ הַנִּשְׂגָּב מֵאֵת אֱלֹהִים וְלֹא מִיָּדֵינוּ אָנוּ. נִלְחָצִים אֲנַחְנוּ מִכָּל עֵבֶר, אַךְ אֵינֶנּוּ רְצוּצִים; נְבוֹכִים, אַךְ לֹא נוֹאֲשִׁים" (קורינתים ב' ד:8-6). אנחנו יכולים להיות בטוחים בכך שאורו של האוצר שהופקד בידינו יזרח, על אף שאנו כלי חרס.

אחים ואחיות, מאוחדים בתפילה בצום הארבעים הזה, אנו מכוונים עצמנו ללכת בעקבות האדון לירושלים. כן, הדרך תהיה קשה, אך הרשו לי לחלוק עמכם את בטחוני שאם נתמיד עמו, נגיח לעולם באור תחייתו.

יהיה רצון שהאדון יברך את כולכם במסעכם בצום הארבעים!

ירושלים, 3 במרץ 2017

+ פיירבטיסטה פיצבלה
מנהל מטעם האפיפיור